השואו-סטופר

בכל תצוגת אופנה מציגים בגדים של המעצב.ת. קולקציה שלמה עליה עבדו ימים ולילות, הכל מאורגן ומתוקתק, מאמץ אדיר הושקע כדי לקבל סדרה של פריטים חדשים ונהדרים.

ואז יש את הפריט האחרון שעולה על המסלול. השואו-סטופר (בדקתי, אין לזה מילה מתאימה בעברית).

הפריט המיוחד הזה, שדומה למה שהיה בקולקציה אבל בכמה רמות מעל הכל. הפריט הזה שכולם עומדים ומוחאים לו כפיים. הפריט הזה שגורם לפה להישאר פעור וללסת ליפול.

הפוסט הזה הוא על הפריט היחודי הזה, פרי דימיונה של יהלי. הפריט שכל מי שראה תמונה שלו היה בהלם שהוא לא קנוי. שהוא נתפר במכונה ביתית. ע"י תופרת מתחילה שעוד לא מלאו לה 10.

וזה בסך הכל הדבר השני שתפרת, יהלי, ever!

כשהייתי צעירה יותר, חברה טובה אמרה לי משהו שלעולם לא אשכח. היא אמרה לי "את מכירה את זה כשאת הולכת לחנות ומחפשת בין כל הקולבים, רואה משהו ואומרת לעצמך "אני רוצה!" ואז הולכת לקופה לקנות? זה כוח רצון!"

אז כן, כזה, רק בלי הקולבים והחנות ועם הרבה רצון!

וזה בדיוק מה שאני אוהבת לגבי התלמידות שלי - הן יודעות בדיוק מה הן רוצות ואין מעצורים!

הן רואות משהו בדימיון והולכות על זה! מעיזות בלי פחד!

אני מצדיעה לך, יהלי! על התכנון ועל הביצוע!

יהלי החליטה שהיא רוצה שמלה. לא סתם שמלה. לא לא.

תכלת. חלק עליון צמוד. חצאית עם קצת נפח. באורך קצת מתחת לברכיים. וטול פרחוני.

יהלי ידעה בדיוק איך היא רוצה שהשמלה תיראה.

אז ישבנו לשרטט.

יהלי בחרה בד כותנה תכלת ומעליו טול פרחוני תואם. הבד הנבחר לא היה נמתח אז תכננו להוסיף רוכסן בגב. נסתר, כמובן.

הגזרה של החלק העליון של השמלה נלקחה מהחולצה שיהלי הכינה לתחפושת בפורים. בהעתקת הגזרה לקחנו מקדם בטחון (כלומר עוד קצת ברוחב) כי החולצה מהתחפושת היתה מבד נמתח והפעם הבד לא נמתח.

גזיר גזור הבד הכחול וגם את הטול התואם.

הטול הונח על הבד ושתי השכבות נתפרו יחדיו כדי שיהיה קל יותר לעבוד.

לאחר מכן יהלי תפרה את הרוכסן לחלק האחורי.

ואז החלק הקדמי והאחורי נתפרו אחד לשני.

 לחלק התחתון של השמלה נעזרנו קצת בבני גורן. טוב לא באמת, הוא לא היה זמין אבל היתה לא מעט גיאומטריה.

יהלי רצתה חצאית עם קצת נפח. זה אומר לא חצאית גליל (כמו שהיתה לה בפורים) וגם לא חצאית עיגול (חצאית מסתובבת, לחובבות הז'אנר).

מסתבר, (כך למדתה תלמידתנו בפרויקט זה) שלכל סוג של חצאית יש גיאומטריה נפרדת מבחינת מדידות וגזירת הבד.

יהלי בחרה בחצאית ¾ ולאחר מדידות היקף המותן והאורך הרצוי של החצאית, ניגשה ללוח השרטוטים (אבל ממש!).

על נייר ענקי, היא ציירה את המידות שהיא צריכה. לפי זה גזרה את הבד בצבע תכלת עבור השכבה התחתונה של השמלה וגם את הטול לשכבה העליונה.

ברגע האחרון לפני התפירה הוחלט שכן להוסיף כיסים (כי אי אפשר בלי!)

אז דבר ראשון שהיה צריך לעשות הוא לשלוף את הפלאפון. לא כדי לצלם. כדי לוודא שהכיס בגודל המתאים!!

הנייר נגזר ולפיו גם הבד. 4 חלקים שווים.

בשלב התפירה קודם כל נתפר הטול אל הבד בכל חלק (הקדמי הגדול ושני החלקים של החלק האחורי בשמלה).

הכיסים חוברו וכל חלקי החצאית נתפרו יחדיו.

פה מגיע החלק שבו היתה המון עבודת תפירה מצד יהלי ומעט מאוד עבודת צילום מצידי. הצילומים יגיעו בסוף.

החלק התחתון של השמלה נתפר לעליון וחובר גם לרוכסן.

כדי ליצור מראה יותר מקצועי, יהלי יצרה ותפרה סרט אלכסון (פסים של בד שנחתכים באלכסון בזוית של 45 מעלות ביחס לסיבי הבד) על קו הצווארון וקו השרוולים.

 אז לא נשאר עכשיו דבר נוסף חוץ מלהציג את השמלה. אז קבלו במחיאות כפיים!