מתרגשת ברמות של כלה

אז פורים עבר חלף לו, ואת הפוסט הזה אני כותבת (שוב) כי הקודם נמחק!

חוצפה שכזו! איך המחשב לא מבין את חשיבות הדברים וחומרת העניין??

לא נורא, זה פשוט אומר שהפוסט הקודם היה רק טיוטה, רק הכנה למשהו הרבה יותר טוב שיכתב עכשיו, ברגעים אלו ממש!

One infinity later...

אז למי שלא יודע, אני מלמדת תפירה ויש לי שתי תלמידות מקסימות בכיתה ג! והתלמידות הנהדרות, החרוצות והדעתניות האלו (בצורה חיובית!) יודעות בדיוק מה הן רוצות ובחרו לתפור בעצמן את התחפושות לפורים.

אבל לא מדובר פה באוזניים של ארנב או חצאית טול פשוטה של בלרינה. לא, לא. אל תתבלבלו! הן בחרו תחפושות מורכבות, מקוריות ומהממות, אחת אחת!

אז אתחיל בשיתוף תהליך תפירת התחפושת של יהלי (הומצא מטעמי פרטיות) שבחרה להתחפש למיס האווישם. "מה זה מיס האווישם??" אתם וודאי שואלים. כן, גם אני. אבל למזלי, בת ה-8 החמודה הפנתה אותי לגוגל ושם גיליתי שמיס האווישם היא דמות מהסרט "תקוות גדולות", שיצא לקולנוע לפני יותר מ-10 שנים ומספר על אישה שננטשה בחופה ומאז הזמן פשוט קפא לה. אה, והשחקנית שגילמה אותה היתה הלנה בונהם קרטר. זהו, אין פזמון.

המשימה: ליצור תחפושת של כלה מתה שהזמן עבורה עצר מלכת.

ההשראה: עמידה בקופה המהירה בסופר. וגם התמונה הזו.

אז איך מתחילים?

קודם כל בתכנון, כי מסתבר שהילדה הולכת לתפור שמלת כלה.

עכשיו אני אנסה להסביר קצת מה הולך פה - היו כמה חלקים לשמלה: חצאית טול נפוחה, חצאית בטנה מתחת לחצאית הטול, חולצה והינומה.

לפני שאקח אתכם לסיור ברחבי סטודיו "מת-חתנים", אספר ששום דבר לא הגיע או נשאר מוכן. הכוונה היא שהכל פורק ונתפר מחדש כדי להתאים לויז'ן של יהלי.

לתחפושת עשינו שימוש בכמה בדים - טריקו לבן לחצאית, חולצת טריקו לבנה, קשת סאטן ובד טול לבן עם רקמה של קורי עכביש שמצאנו בעלי אקספרס.

החלטנו להתחיל מהחלק הכי פשוט - חצאית הבטנה. החצאית הוכנה מבד טריקו לבן. הצבע לא התאים לתחפושת אז לא היתה ברירה אלא לצבוע אותו.

אז לכל אלו שהתלוננו שאני לא מבשלת, נכנסתי למטבח והרתחתי סיר עם מים בהם שמתי 5 שקיות תה שחור ובד לבן. הצבע, שהתקבל מהשריית הבד בתה, נתן בדיוק את הגוון הצהבהב המיושן שרציתי להשיג.

ככה בעצם נצבעו כל הבדים.

ברגע שהבד היה צבוע (משך הזמן שלוקח לסיים תה ועוגיות), הבד עבר שטיפה קלה במים קרים, סחיטה ויבוש. כשהבד היה יבש, יהלי תפרה חצאית ארוכה עם גומי (מלבן רחב סגור לגליל שבו מכניסים גומי).

ועכשיו, לחופש!!!

לא באמת, רק התחלנו.

החלק הבא היה הכנת חצאית הטול מהמווווווון שכבות של טול שנצבע קלות בתה ונתפר בתפר זיגזג לגומי.

כמעט מוכן!! מעל כל שכבות הטול יהלי תפרה עוד שכבה אחרונה של טול קורי עכביש.

ההינומה הורכבה על קשת עטופה בבד סאטן שפירקתי ממנה את הבד כדי שיהלי תוכל לתפור עליה את כל הטול שרצתה, כולל זה עם העכבישים. ברגע שהכל היה תפור, הקשת הוחזרה לתוך הבד וטה דה! קשת מוכנה!

החלק האחרון והמורכב ביותר בתפירה היה החולצה.

למען החלק הזה הוקרבה חולצה לבנה שנצבעה בתה ואז פורקה על כל חלקיה כדי להוסיף מעל שכבת טול עכבישים.

השרוולים - הועתקו לבד טול כדי חתיכות בד משלימות.

החולצה - התפרים בצד נפרמו, כן גם בכתפיים ובצווארון, חלקים משלימים מבד טול נחתכו ונתפרו - קודם בכתפיים, אחר כך בצדדים.

השלב הבא היה לחבר את השרוולים (חולצה וטול) לגוף החולצה.

לבסוף, הצווארון שנפרם חובר שוב לקבלת חולצה מושלמת ואז הגיע זמנם של העכבישונים הקטנים שעיטרו וקישטו את קורי העכביש שעל השמלה.

וזהו! נוצרה תחפושת!