top of page
Search

פורים

תחפושות!!


כמו ילדה אני מחכה לזה כל שנה וכשנגמרת החגיגה ומקפלים את התחפושת, אני נשארת עם השאלה הנצחית – למה אתחפש בשנה הבאה?


כן, אני חושבת על זה שנה מראש. זה לא אומר שאני מתחילה לעבוד על זה שנה מראש. רק מתחילה את סיעור המוחות. מנסה למצוא את התחפושת המגניבה הבאה.


בשנים קודמות כבר עשיתי והכנתי בעצמי את התחפושות שלי – בין אם זה היה ללקט כל מיני פריטים מעלי אקספרס (תחפושת רן דנקר של 2022), קלקר צבוע וחצאית ירוקה מאמא (מארג' סימפסון, 2006 נראה לי), תפירה חלקית (כיפה אדומה, 2017) או תפירה מא' ועד ת' (אנגרי בירדס 2012, שוקולד M&M ירוק 2010, או לכלוכית שהופכת לסינדרלה, 2020).


אבל השנה, זה יהיה full glam, בlow budget!


שמלת נשף משקיות של רמי לוי!!!


אז איך בכלל מתחילים בפרויקט כזה?


שלב ראשון - אוספים שקיות. המון שקיות. מכולם. אפשר להגיד שיש לשכונה שלי תרומה עצומה וורודה לתחפושת. אז אתחיל מהסוף ואודה לכל השכונה שעשתה קניות אונליין ותרמה לי עשרות שקיות! כל השגעת הזאת לא היתה בכלל אפשרית בלעדיכם!!!


ועכשיו לחלק הטכני. השקיות של רמי לוי מגיעות בשני גדלים. קטן, מתאים לנשיאת כדורגל אל בית הספר, לדוגמה, או גדול, מניחה שמתאים לנשיאת סיר גדול מלא בתבשיל טעים. מוכנה לספק את השקית ולבצע בקרת איכות לתבשיל.


שלב שני – מי שמכיר אותי יודע שהכל חייב להיות נקי. אז כן, כל השקיות עברו כביסה ונתלו ליבוש בסלון. אם חיפשתי להוסיף עוד קצת צבע לחדר, מיציתי את האפשרות הזו אחרי יום והגעתי למסקנה באופן סופי שהבית שלי וצבע ורוד פחות הולכים יחדיו.


שלב שלישי – למרוח את הזמן כאילו זה ממרח שאי אפשר להכניס לבית הספר (גם זאת היתה אופציה לתחפושת!), אנחנו באמצע פברואר ולא גזרתי פיסת בד אחת! לחץ!


כמה מרחתי את הזמן אתם שואלים? ובכן (התחשק לי להשתמש בשפה הזאת פתאום. כן! למה מה קרה? זהו, מרוצים??), התחלתי לכתוב את הפסקאות הקודמות באמצע פברואר ועכשיו יש כבר כשל"פ בחנויות. זה כמה מרחתי את הזמן.


אז אין מה לעשות. אנחנן באמצע מרץ והחפירות חייבות להנקז לאיזשהם פרטים טכניים אחרת תעברו לצפות במשהו בנטפליקס. אז מתחילים בלרפד את כל רצפת הסלון במלא נייר. חייבים לשרטט לפני שגוזרים.



יופי. את זה עשיתי ואז נזכרתי שיש לי חצאית שחורה ארוכה מהתחפושת של שנה שעברה שאני יכולה לנצל לשבלונה ההתחלתית של החצאית. היא אמנם לא עיגול מלא, גם לא חצי עיגול. יותר כמו שליש.



עד כמה שזה היה יכול לחסוך לי עבודה, החצאית המוכנה לא נתנה מספיק נפח!


אין נפח, אבל יש בלגן!






בקיצור, לקחתי אל-בד. חומר גאוני, זול ומגיע בלא מעט צבעים. אל בד ורוד שמצאתי במקסטוק. גליל שלם. זה בערך 10 מטר בד. הנחתי על הרצפה, שרטטתי ותפרתי. בסוף, יצא עיגול שלם (מזל שהמתימטיקה שלי היתה נכונה והחצאית השחורה באמת היתה שליש עיגול!).



החלק הזה אפילו לא הולך להיות החלק החיצוני. זה רק הפנימי. אחד מתוך כמה. נפחחחחחחח!







אז החלטתי שמתחת לחצאית הזו, אני צריכה להוסיף עוד נפח בצורה של חצאית קפלים שחורה. שוב, אל-בד.





החלק הזה היה פשוט עבודה על הכנת הקפלים במותן עם טריק מגניב לגמרי שראיתי בוסט בפינטרסט (בעצם זה קליפ מהטיקטוק).



אז עוד בערך 10 מטר של אל-בד יצאו לדרך ויצרו לי עוד שכבה של חצאית.


וכדי שכל זה לא יקרוס, יש מתחת חצאית חישוק (זה הדבר הלבן המבצבץ מתחת לחצאית השחורה).






יופי, אז עבדתי ועבדתי על שתי שכבות של החצאיות אבל שום דבר מזה לא מזכיר אפילו שמלת נשף. בכלל.


Bring in the bags!!!


החלטתי שהשמלה שלי תהיה מורכבת מחצאית וחלק עליון שבאותו שלב לא ידעתי בכלל איך הוא יהיה מורכב. זה לא שינה לי בכלל כי החצאית עצמה היתה חת'כת פרויקט.

רציתי ליצור עיגול מלא כפול. זה היה יכול להיראות מ-ד-ה-י-ם אם החומר איתו עבדתי לא היה, אחד, קצת כבד, ושניים, קצת קשיח. אז התפשרתי על משהו שהוא איפשהו בין חצי לשליש עיגול כדי שחצאית פשוט תשב נפוחה ויפה.


בניתי את כל החלקים, יקראו כאן פנלים, מכמה קומות של שקיות.

מה פנלים? קומות? על מה את מקשקשת, דנה??



אז עשיתי חישוב לפי החצאית השחורה משנה שעברה, אותה ניתן לקפל ל-3 חלקים והם בגודל של הפנל הלבן. מהחלק הלבן בעצם בניתי פנלים רמי-לויים זהים. 18 פנלים כאלה. בערך 4 שקיות לפנל כמו שרואים בתמונה. כפול 18.




כל קומה (בתמונה רואים 4 קומות) נתפרה לזו שמתחתיה ליצירת הפנל, וכל פנל נתפר לזה שלידו. (פה זה ממש לפני שתפרתים את הפנלים אחד לשני).


תפרתי 9 ביחד ועוד 9 ביחד. ואז החלטתי שהחצאית הזו צריכה להיות גם מגניבה ופונקציונאלית, אז הוספתי לה כיסים!

(באסה שלא צילמתי את החלק הזה אבל לא נורא, יש סרטון בסוף).


החצאית נסגרה עם רוכסן מאחור.






ואז הגיע החלק שממש לא יכולתי לדחות יותר. החלק העליון.


גייסתי את מיטב המוחות (לירי האלופה) שהציעה לי חלק שמלתי עליון כמו של נסיכת דיסני אריאל בשמלת הנשף. חשבתי וחשבתי על זה ולא הצלחתי להבין איך אני יוצרת את מה שהציעה מהחומרים שיש לי, מה גם שלא ידעתי איך יהיה מזג האויר השנה ואיך לכל הרוחות אני מונעת דלקת ריאות נוספת במקרה שיהיו כל הרוחות... (לכל מי שלא זוכר, פורים שעבר היה קר ברמה כזו שלא נרשמה כבר 100 שנים).


ואז הקשבתי לעוד מוח אגדי (ענת!) שאמרה שהחצאית היא די show stopper אז החלק העליון צריך להיות נקי, חלק ולא מוגזם (ענתוש, 2 מתוך 3 זה גם בסדר, נכון?)


אז הלכתי על מחוך פשוט. סה"כ משהו שמעולם לא ביצעתי. עם חומר גלם שאין לי מושג איך יתנהג. שבוע וחצי לפני פורים.

אבל בלי לחץ...


לאחר חיפוש ממושך מאוד בפינטרסט, מצאתי דוגמה חינמית של מחוך ממנה הכנתי את הגזרה גם למחוך וגם לבטנה.


את הבטנה הכנתי משאריות אל-בד שחור והמחוך מחלקים ורודים נטולי כיתוב של השקיות.

החלטתי לא להסתבך עם רוכסן ולהכין גב מגניב ומסובך בו זמנית ויצרתי רכיסה עם שרוך (כן, של נעליים) בגב המחוך.


אחרי הוספת כמה אקססוריז מוגזמים (שוב, תודה לכן חברות נפלאות על התכשיטים המושלמים!!) הדבר האחרון שנשאר לעשות הוא לחשוף את התוצר המוגמר. איך לא? באמצעות סרטון בטיקטוק!




ואם הטירוף הזה לא מספיק, אז הנה הסרט המלא, כולל הפאה, השרוך של המחוך והריקוד שלא יגרום לי לזכות ברוקדים עם כוכבים...




פורים שמח!









 
 
 

Comments


bottom of page